בג"צ 8222/09

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה של הרב אלבז לביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה. המחלוקת הראשונית בין הרב אלבז לבין המועצה הדתית, מעסיקתו, הייתה על תשלום שכרו. זה הוביל להליך בוררות. עם זאת, במהלך ההליך עלתה גם שאלת סיום יחסי העבודה. בסופו של דבר פסקו הבוררים בעניין זה, מה שהוביל את הרב אלבז לעתור לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה לבטל את פסק הבוררות, שכן לטענתו הבוררים חרגו מסמכותם. בית המשפט דחה את עתירתו, וקבע כי לא הוטל על הבוררים לפסוק זכויות כלשהן המבוססות על חקיקת מגן, כגון פיצויי פיטורים, וכי המועצה הדתית הסכימה לשלם אותן בכל מקרה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המשך השתתפותו של הרב אלבז בהליך הבוררות אינו יכול להיחשב כהסכמה להרחבת היקף הסכסוך וכי פסק הבוררים נותר בגבולות סמכותם. בג"ץ, מצדו, דחה את עתירתו המאוחרת יותר של הרב אלבז נגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, בנימוק של עילות ההתערבות המוגבלות במקרים כאלה והיעדר טעויות משפטיות משמעותיות בפסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. בג"ץ הדגיש כי החלטת בית הדין הארצי לעבודה התבססה על הלכה מבוססת בנוגע לבוררות בסכסוכים המבוססים על חקיקת מגן ואינה מצדיקה את התערבותם. לפיכך, אישר בג"ץ את דחיית עתירתו של הרב אלבז, בקובעו כי לא התקיימו בתיק נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.