רת"ק 6701-06-20

תקציר

העותר ביקש לערער על פסק דין בתיק נגד המשיבים, אולם הבקשה נדחתה. העותר טען כי הודעות הדוא"ל שקיבל מהמשיבים מהוות דברי פרסומת וכי על המשיבים לפצות אותו בגין משלוח המסרים. הודעות הדוא"ל המדוברות נמצאו עומדות בתנאי החריגים הקבועים בסעיף 30א לחוק התקשורת, המאפשר למפרסמים לשלוח דברי פרסומת ללא הסכמה מראש בתנאים מסוימים. העותר, שהיה משתמש ברשת החברתית של המשיבים, מסר מרצונו את פרטיו והסכים לקבל הודעות כחלק מתנאי השימוש של הפלטפורמה. הוא גם לא בחר שלא לקבל התראות, למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות זאת. בית המשפט מצא כי המשיבים עמדו בכל הדרישות לפי סעיף 30א(ג) ולא הפרו חובות לפי חוק התקשורת. זאת ועוד, חוסר יושרו של העותר והימנעותו מנקיטת פעולות פשוטות להסרתו מרשימת התפוצה השפיעו על החלטתו של בית משפט קמא לדחות את תביעתו, אשר ערכאת הערעור מצאה בה שיקול דעת סביר על סמך הראיות שהוצגו. טענותיו ובקשותיו של העותר נשקלו בכובד ראש על ידי בית משפט קמא, ולא נמצאו בפסק הדין פגמים המצדיקים מתן רשות ערעור. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.