ת"א 21540-10-12

תקציר

לאחר בחינת הטיעונים שהציגו הצדדים, עדויות העדים והראיות הקיימות, פסק השופט לטובת התביעה העיקרית ודחה את התביעה שכנגד שהוגשה על ידי וילאר. פסק הדין נסוב בעיקר סביב עסקת נדל"ן כושלת בין כרמיטל לוילאר. האחרונה לא השלימה את רכישת הנכס מכרמיטל, כפי שנקבע בפסק הבורר מיום 19.8.97. בעקבות זאת קבעה השופטת כי כרמיטל זכאית להחזר מלא של סכום הרכישה, לרבות ריבית המשקפת את השימוש של וילאר בכספים מעבר לדמי השכירות. ריבית זו מחושבת בשיעור של 5%, בהתאם לפסק הבורר. כמו כן, קיבלה השופטת את חישוב סכום ההחזר של כרמיטל, שהסתכם ב-2,723,240.61 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה (15.10.2012). באשר לתביעתה הנגדית של וילאר לקיזוז והפסד דמי שכירות, דחה אותה השופט בנימוק של עקרון השתק העילה. הבורר בחן והכריע בעבר בסוגיה זו, וקבע כי לשני הצדדים אין זכות לתבוע דמי שכירות בגין הנכס עד ליום 14.5.02. החלטה זו התקבלה לאחר בדיקה מעמיקה ונחשבת סופית. לפיכך, וילאר אינה יכולה להתדיין מחדש באותן טענות. השופטת התייחסה גם לניסיונותיה הכושלים של וילאר לערער על החלטות הבורר בערכאות השונות, והצביעה על חוסר כנות בנכונותה לפתור את העניין. לסיכום, כרמיטל זוכה בסכום ההחזר הנקוב, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מוילאר. בנוסף, כרמיטל זכאית לחלק מאגרות בית המשפט, הוצאותיה ושכר טרחת עורך דינה. וילאר חויבה לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. ההחלטה ניתנה ביום 8.4.2016, בהיעדרם של שני הצדדים.