עפ"ת 54691-09-24

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורו של נאשם שלא התייצב למשפטו בגין חציית קו הפרדה רצוף ונגזר דינו לאחר מכן שלא בפניו. בית המשפט דוחה את הערעור ומאשר את החלטת בית המשפט קמא. פסק הדין מתבסס על שתי נקודות עיקריות. ראשית, המערער לא סיפק סיבה מוצדקת לאי התייצבותו למשפט. מהראיות עולה כי הוא זומן כדין, וחזקת המסירה עומדת מאז שהזימון נשלח לכתובתו הרשומה והתקבל על ידי מי שחתם על אישור המסירה. שנית, אין עיוות דין בפסק הדין. הערכות המהימנות של בית משפט קמא לגבי המערער וחברתו, שטענו כי הן הנהגות, הן סבירות ומבוססות על התרשמות ישירה מעדויותיהם, אשר הופרכו והופרכו. כמו כן, חומר החקירה, לרבות צילום העבירה, תומך בקביעה כי בוצעה עבירה. בית המשפט מדגיש את עברו התעבורתי העשיר של המערער ואת העונש המתון, ופוטר כל עיוות דין בתוצאה העונשית. מטעמים אלה, הערעור אינו צלח, ופסק הדין המקורי עומד בעינו, תוך ביטול עיכוב הביצוע.