על"ע 1/68

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לעורך דין שהורשע בזיוף והפצת מסמכים משפטיים. תחילה הוא נידון למאסר על ידי בית המשפט המחוזי ולמאסר על תנאי למשך חמש שנים על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי. עם זאת, בית הדין הארצי למשמעת הורה על הרחקתו מהלשכה. עורך הדין עתר לבית המשפט העליון בבקשה להפוך את החלטת בית הדין המשמעתי הארצי ולהחזיר את פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, תוך שהוא מצטט את עקרונות המשפט העברי והחקיקה הישראלית, המצדדים בשיקום ומתן אפשרות לאנשים לחזור לתפקידם לאחר ריצוי עונשם. בית המשפט מצא כי מעשיו של עורך הדין, חמורים ככל שיהיו, לא נעשו מתוך תאוות בצע ולא גרמו לנזק כספי כלשהו. בהתחשב בעברו, בעדויות אופיו ובנסיבות עבירותיו, קבע בית המשפט כי עונש השעיה של חמש שנים הוא עונש מספיק. לפיכך, החזיר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי, והתיר את החזרתו האוטומטית של עורך הדין לאחר תקופת ההשעיה.