ת"פ 35311-06-18

תקציר

הנאשמים הורשעו באי הגשת דוחות תקופתיים לפי חוק מס מכירה ועתרו לביטול ההרשעה, אותה דחה בית המשפט. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן, שכללו 46 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים, ובהתחשב בנסיבות העניין התייחס אליהן בית המשפט כאל אירוע בודד. בית המשפט עמד על חומרתן של עבירות המס ועל המגמה בפסיקה להרשיע עברייני מס, והדגיש כי הנסיבות החריגות הנדרשות לביטול הרשעה לא התקיימו במקרה זה. סך כל הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירות, בסך 2,777,554 ₪, היעדר הסרת ההשמטה, והיעדר נזק קונקרטי מוכח לנאשמים כתוצאה מההרשעה, כל אלה תמכו בהחלטה להותיר על כנה את ההרשעה. לצורך גזר הדין התייחס בית המשפט למדיניות הענישה בעבירות מס דומות על פי חוקים שונים, שהסתיימו בדרך כלל בעונשי מאסר, במיוחד כאשר נגרם נזק משמעותי והיעדר הסרת ברירת המחדל. בהתחשב בנסיבות העבירות ובתכלית החקיקתית העומדת מאחורי חוק מס מכירה, קבע בית המשפט את טווח הענישה ההולם בין 4 ל-14 חודשי מאסר. באשר לקנס, בית המשפט שקל את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים ואת גובה הנזק, וקבע את הקנס המתאים בין 100,000 ₪ ל-250,000 ₪. העונש הספציפי שהוטל על הנאשמים הביא בחשבון את נסיבותיהם האישיות, נסיבות העבירה והרצון שלא לפגוע בשיקום עסקיהם. על נאשם 1 הוטל קנס בסך 35,000 ₪ ואילו על נאשם 2 נגזרו 6 חודשי עבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 35,000 ₪. בית המשפט גם פירט את התנאים וההשלכות של עבודות שירות. הנאשמים הוזהרו מפני התנאים המחמירים בעונשם, והוסברה זכותם לערער על גזר הדין.