רע"א 1554/16

תקציר

במקרה זה, בית המשפט נדרש לשאלה האם הערת אזהרה להבטחת חוב צריכה להישאר בתוקף למרות מתן ערבות בנקאית לסכום החוב שבמחלוקת. השופט נ' סולברג התנגד להמרת הערת האזהרה לערבות בנקאית, והדגיש את תפקידו של השטר בתמרוץ פירעון חובות ללא אכיפה של בית המשפט. הוא סבר כי סוג זה של ביטחונות מספק לחץ מובנה על החייב להסדיר את החוב במהירות. עם זאת, השופט י' עמית, עמו הסכים השופט ז' זילברטל, חלק על דעה זו וטען כי תכליתה העיקרית של הערת האזהרה הייתה להבטיח את פירעון החוב ולא להביא לסילוק מיידי. עמית ציין כי כאשר חייב מעמיד ערבות בנקאית מלאה לחוב, הדבר מבטיח את האינטרס של הנושה באותה יעילות, אם לא יותר, מהערת האזהרה. לפיכך, הוא טען כי קיומה של הערת האזהרה לא צריך לפגוע ביכולתו של החייב להמשיך במכירת הנכס, במיוחד בהתחשב בפוטנציאל הפגיעה בחייב. זילברטל הוסיף ותמך בעמדתו של עמית בכך שטען כי שמירת השטר עלולה להגביל שלא בצדק את גישתו של החייב לסעדים משפטיים. בסופו של דבר, דעת הרוב צידדה בגישתו של השופט עמית, נעתר לבקשת הערעור והחליף את הערת האזהרה בערבות בנקאית, ובכך ביטל את דעתו החולקת של השופט סולברג.