ת"ב 28930-09-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק הדין בת"ב 28930-09-24 ו-ת"ב 53126-09-24** **הקדמה:** פסק הדין עוסק בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לביטול פסקי בוררות, וכן בבקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהרכבו (השופט תומר סילורה, נציג ציבור עובדים מר אהרן קונפורטי, ונציגת ציבור מעסיקים גב' עירית פיליפ), קיבל את בקשת המבקש (ועד עובדי עשות אשקלון תעשיות) למחיקת בקשת המשיב (הארגון הארצי של עובדי תעש מערכות (אלביט)) לביטול פסקי הבוררות. כפועל יוצא, אושר פסק הבוררות המקורי. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **סילוק על הסף כתרופה קיצונית:** * **העיקרון:** בית הדין מדגיש את העיקרון המשפטי לפיו סילוק על הסף הוא סעד קיצוני, ויינתן רק במקרים מיוחדים בהם ברור כי גם אם יוכחו מלוא הטענות, אין אפשרות של ממש שהתובע יקבל את הסעד המבוקש (פסקה 24). הרציונל הוא סינון תביעות סרק, חיסכון בזמן שיפוטי, והגנה על הנתבע מפני הטרדה (פסקה 25). * **יישום בפסק הדין:** בית הדין מצא כי העובדות בענייננו אינן שנויות במחלוקת ונלמדות מכתבי הטענות והמסמכים, ולכן ניתן להכריע בבקשה לסילוק על הסף ללא צורך בבירור עובדתי (פסקאות 26-28). המסקנה היא כי אין כל סיכוי שבקשת המשיב לביטול פסק הבוררות תתקבל, ולכן יש לקבל את בקשת הסילוק על הסף (פסקה 48). 2. **הבחנה בין טענות ערעוריות לעילות ביטול פסק בוררות:** * **העיקרון:** בית הדין חוזר על הלכה פסוקה לפיה אין בית המשפט יושב כערכאת ערעור על פסיקותיו של בורר (פסקה 31). סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, מפרט רשימה סגורה של עילות לביטול פסק בוררות, וטענות ערעוריות אינן נכללות בהן. * **יישום בפסק הדין:** בית הדין קובע כי טענותיו של המשיב, כפי שפורטו, הן ברובן טענות ערעוריות המופנות כלפי הערכאה הראשונה של רשות השיפוט. למעשה, טענות אלו כבר נדונו ונזנחו, או נדחו, הן במסגרת הליך פנימי ברשות השיפוט (ערעור על החלטת בורר, וכן ערעור על פסק הבוררות) והן בהחלטות ביניים של הבורר עצמו ושל ראש רשות השיפוט (פסקאות 32, 41-47). השופט מציין במפורש כי "אין ערכאת הערעור יושבת כערכאה דיונית" (פסקה 46). 3. **ויתור על זכות עקב הגשת ערעור:** * **החידוש/היישום:** בית הדין קבע כי עצם הגשת ערעור על פסק בוררות בפני ערכאת הערעור של רשות השיפוט, מהווה ויתור על האפשרות לפנות בבקשת ביטול נפרדת ביחס לפסק הבוררות הראשון (פסקה 49). המשמעות היא שלא ניתן להעלות טענות בטלות לגבי פסק הבוררות בערכאה הראשונה, אשר נדונו ונדחו בערכאת הערעור. זהו יישום של עקרון סופיות הדיון ומניעת טענות כפילויות. 4. **עילות ביטול פסק בוררות – תקנת הציבור (סעיף 24(9) לחוק הבוררות):** * **העיקרון:** בית הדין מפרש את עילת הביטול של "תקנת הציבור" כעילה נדירה, הנשמרת למקרים בהם פסק הבוררות סותר עקרונות יסוד וערכים מהותיים של שיטת המשפט. טעות משפטית גרידא אינה עילה זו. היא דורשת פגיעה מהותית בתפיסת עולם, צדק, מוסר ומצפון ציבורי (פסקאות 34-37). * **יישום בפסק הדין:** בית הדין דוחה את טענת המשיב כי פסק הבוררות סתר את תקנת הציבור, וקובע כי לא ניתן לומר כי הפסק סותר את המקובל המוסרי בחברה או את עקרונות היסוד של השיטה המשפטית (פסקה 38). 5. **עילות ביטול פסק בוררות – עילת סל (סעיף 24(10) לחוק הבוררות):** * **העיקרון:** בית המשפט העליון קבע כי גם עילה זו (קיום עילה שהיה בית משפט מבטל פסק דין סופי) הינה עילת סל, שמורה למקרים קיצוניים של פגיעה בצדק טבעי, תרמית וכדומה (פסקה 39). * **יישום בפסק הדין:** בית הדין קובע כי גם לאחר בחינת טענות המשיב, לא נמצאה הצדקה להפעלת עילה זו (פסקה 40). 6. **חלות תקנות סדר הדין האזרחי על הליכי בוררות – תקופת הפגרה:** * **העיקרון:** בית הדין מקבל את טענת המשיב כי ימי הפגרה אינם באים במניין הימים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, וזאת בהתבסס על תקנות סדר הדין האזרחי הישנות (תקנה 529) והחדשות (תקנה 179(ב)), אשר הוחלו על הליכי בוררות מכוח תקנה 60 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) (פסקאות 52-53). * **הבהרה/הבחנה:** מעניין לראות כי בית הדין מבחין בין הליכי בוררות להליכים אחרים (כמו ערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים), שם ייתכן ותקנות סדר הדין האזרחי לא יחולו באופן אוטומטי (פסקה 54). * **התוצאה:** למרות קבלת הטענה בדבר מועדי הגשה, בית הדין מדגיש כי קבלה זו אינה יוצרת עילה לביטול פסק הבוררות (פסקה 55). 7. **בקשה לחיוב בהפקדת ערובה:** * **העיקרון:** כאשר בקשה לביטול פסק הבוררות נמחקת על הסף, הרי שהצורך לדון בבקשה להפקדת ערובה מתייתר. * **יישום בפסק הדין:** לאור קבלת בקשת המחיקה על הסף, בית הדין קבע כי אין עוד צורך לדון בבקשת המבקש לחיוב המשיב בהפקדת ערובה (פסקה 57). **סיכום:** פסק הדין מדגיש את המדיניות השיפוטית של כיבוד פסקי בוררות וצמצום התערבות בית המשפט. הוא קובע כי טענות ערעוריות אינן מהוות עילה לביטול פסק בוררות, וכי הגשת ערעור על פסק בוררות מהווה ויתור על עילות ביטול מסוימות לגבי הפסק המקורי. בית הדין מיישם את עקרון הסילוק על הסף כדי למנוע דיונים מיותרים כאשר ברור כי אין סיכוי ממשי לקבלת הסעד המבוקש. כמו כן, פסק הדין מאשר כי תקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט לעניין פגרה, חלות על הליכי בוררות, אולם הדבר לא שינה את התוצאה הסופית של אישור פסק הבוררות.