ת"פ 38042-09-12

תקציר

הנאשם הואשם בכך שפצע קשה שני רצים בכך שפגע בהם עם הטרקטורון שלו ונמלט מהמקום. הוא נעצר לאחר שהטרקטורון שלו נראה במצלמת אבטחה סמוך לזירת האירוע. במהלך מעצרו טען הנאשם לחפותו מספר פעמים. לאחר מספר חקירות, הודה הנאשם בביצוע העבירה, אך בהמשך חזר בו וטען כי הודאתו נגבתה שלא כדין. השופט החליט שלא לפסול את ההודאה, אך הגיע למסקנה כי אמינותה מוגבלת בשל הנסיבות שבהן הושגה וטענת הנאשם כי יצר הודאת שווא. ראיות חיצוניות, לרבות עדויות עדים וחוות דעת מומחים, לא תמכו די הצורך בהודאה, והותירו ספק סביר באשר לאשמת הנאשם. כמו כן, השופטת מתחה ביקורת על חקירת המשטרה על כך שלא פעלה לכיוונים אחרים ולא ביצעה בדיקת היתכנות בזמן להודאת הנאשם. החוקרים גם הואשמו בכך שמסרו לנאשם פרטים מהותיים מוכנים, דבר שהקשה על קביעת אמיתות הודאתו. התנהגותו של הנאשם לאחר האירוע, גרסתו לאירועים והיעדר ראיות פיזיות על הטרקטורון שלו לא עלו בקנה אחד עם אשמה. בסופו של דבר, השופט זיכה את הנאשם מחמת הספק הסביר, והדגיש כי ההחלטה לא מעידה על חפותו אלא על היעדר ראיות כדי להרשיעו. הן לתביעה והן להגנה ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום.