תו"ב 17803-11-14

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לעבירות תכנון ובנייה, ובפרט עבודות בנייה בלתי מורשות שבוצעו על ידי שני נאשמים. העבודות כללו הקמת מחסן וקירוי בשטח השייך למספר דיירים. הנתבעים הודו בביצוע עבודות הבנייה, אך טענו כי הן נבעו משיקולי בטיחות בשל ליקויים בחדר החשמל. בית המשפט הכיר בטענות אלה, אך לא מצא בהן די כדי להצדיק את ההפרות. בית המשפט שקל את הערך החברתי שנפגע מהעבירה, את מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה, ואת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, לרבות מידת האשמה של הנאשמים. נזקי העבירה נחשבו מהותיים, בשל אופיה ארוך השנים של הבנייה, השפעתה האסתטית והשפעתה על תשתיות המבנה. בית המשפט התחשב גם בטענות הנאשמים באשר למצבם הכלכלי והבריאותי, והכיר בכך שנסיבות אלה מצדיקות עונש קל יותר. בסופו של דבר, בית המשפט החליט על עונש בטווח המתאים. על כל נאשם נגזר קנס של 3,000 שקל, שישולם בתשלומים, והתחייבות כספית של 5,000 שקל להימנע מעבירות נוספות. בית המשפט הוציא גם צו הריסה לעבודות הבלתי מורשות, שיבוצע בתוך 18 חודשים, וצו איסור שימוש חמור. הנאשמים חויבו ביחד ולחוד בהוצאות ההריסה. זכות הערעור על פסק הדין ניתנה לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.