בש"פ 2207/92

תקציר

בית המשפט העליון נעתר לבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לשנה הרגילה לאחר הגשת כתב אישום בגין עבירות סמים חמורות, לרבות סחר, החזקה ושימוש בהרואין. מדובר בבקשת הארכה שלישית, כאשר השתיים הקודמות אושרו על ידי שופטים שונים. בית המשפט הכיר באופייה החריג של הבקשה, והדגיש את כוונת המחוקק העומדת מאחורי מגבלת השנה. לאחר ששקל נסיבות שונות, לרבות חומרת העבירות, עברו הפלילי של המשיב והתקדמות המשפט, החליט בית המשפט להיעתר חלקית לבקשה, והאריך את המעצר בחודשיים במקום בשלושה המבוקשים. בקבלו החלטה זו שקל בית המשפט את הצורך להגן על הציבור מפני אדם שעלול להיות מסוכן מפני חזקת החפות והרצון במשפט מהיר. הנסיבות, לרבות עבירות העבר של המשיב ושיהוי המשפט, גברו במעט על טיעוני השחרור, והובילו להחלטה זו. פסק דין זה מדגיש את מעמדן החריג של הארכות מסוג זה, תוך הדגשת המורכבות הכרוכה באיזון בין האינטרסים של הצדק וחירות הפרט במקרים של האשמות פליליות חמורות.