ד"מ 11205-06-21

תקציר

פסק הדין בתיק זה נסוב סביב תחולתם של הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שונים בענף היבוא-יצוא על תנאי העסקתה של התובעת. מסקנת בית הדין היא כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי מעסיקתה, כימיפל לוגיסטיקה, פועלת בענף היבוא-יצוא או כי לא חלים הסכמים קיבוציים אחרים על עובדיה. לפיכך, צו ההרחבה בענף תעשייה זה אינו חל על התובעת. לפיכך, תביעותיהם לקבלת הפקדות לפנסיה ולפיצויים על פי צו זה נדחות. עם זאת, השופטת מקבלת את תביעת התובע בגין שני ימי חופשה שלא נוצלו, המזכים אותם ב-275 שקל. בנוסף, בית המשפט פוסק לטובת התובעת בעניין פיצוי בגין אי יידוע העובד על תנאי העסקתו, ופוסק לו 1,500 ₪. החלטה זו מבוססת על חובת המעסיק לפעול בתום לב ולשמור על שקיפות ביחסי העבודה. תביעת הנתבעים לניכוי של 1,456 ₪ בגין היעדר הודעה מוקדמת נדחית שכן הועלתה לראשונה בתצהירם. בסופו של דבר, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבע חויב לשלם לתובע 275 ₪ עבור פדיון חופשה ו-1,500 ₪ בגין אי מסירת הודעה על העסקה, הן עם הפרשי הצמדה והן עם ריבית. כמו כן נפסקו לתובע 2,000 ₪ לכיסוי הוצאות הנתבעת. על פסק הדין ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום מיום קבלתו.