ע"פ 8490/22

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את הערעור. בקשת המערער לפסול את השופט המשיב לא נענתה משום שהנימוקים שהוצגו לא הצדיקו את הפסילה. המערער ביקש את הפסילה בנימוק שהשופט טיפל בעבר בעניינו במסגרת הליך של צו פיקוח והליך מעצר, שלטענת המערער עלול לגרום לשופט להיות מוטה. עם זאת, השופט הדגיש כי בקשת המערער להחליף את ההרכב התייחסה רק להליך המעצר ולא להליך צו הפיקוח, ולכן לא ניתן היה להתייחס לטענות הנוגעות לאחר. כמו כן, השופטת ציינה כי הליך צו הפיקוח הסתיים מזמן ונסיבות המקרה היו שונות מהנוכחיות. באשר להליך המעצר, התייחסה השופטת לפסיקה קודמת והדגישה כי שופט הדן במעצר אינו נחשב אוטומטית לעילת פסילה, ויש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה דנן, השופט הגיע למסקנה כי דיוני המעצר לא הצביעו על הטיה כלשהי מצד המשיב כלפי המערער. הדיונים היו קצרים ולא כללו כל אמירה או מסקנות שיצביעו על כך שחוות הדעת של המשיב "נעולה". השופט דחה גם את הטענה בדבר חשיפת המשיב לראיות פסולות ולעברו הפלילי של המערער, בקובעו כי גם גורמים אלה אינם מובילים אוטומטית לפסילה, ובמקרה זה הם אינם יוצרים חשש ממשי למשוא פנים. החלטת המשיב להאריך את מעצרו של המערער התבססה על התנאים הנדרשים ולא הצביעה על פגיעה כלשהי בהליך העיקרי של המערער. לפיכך, הערעור נדחה, והשופט המשיב ימשיך לנהל את התיק.