תאד"מ 43861-10-21

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב הלוואה בסך 40,000 ₪ שהעמיד התובע לנתבע. התובע טוען כי מדובר בהלוואה או הלוואה ללא ריבית, ואילו הנתבע טוען כי מדובר בהלוואה בריבית של 5%. תחולתו של חוק אשראי הוגן היא סוגיה מרכזית, שכן הוא מטיל חובות על מלווים חוץ בנקאיים, לרבות חוזה הלוואה בכתב ודרישות גילוי. על התובע מוטל נטל ההוכחה לביסוס אי תחולת החוק. בית המשפט מוצא את עדותו של התובע בלתי אמינה, ומעדיף את גרסת הנתבע לאירועים. המסקנה היא שהתובע לא הצליח להוכיח שחוק אשראי הוגן לא חל, כלומר הוא חל על ההלוואה. מאחר והחוק מחייב חוזה בכתב, דבר שאינו קיים במקרה זה, בית המשפט דוחה את תביעת שטר התובע לגופה. החלטה זו מושפעת גם מהימנעותו של התובע מלהביא ראיות אובייקטיביות כלשהן לתמיכה בטענותיו ומהסבריו הבלתי משכנעים למעשיו. כתוצאה מכך, התביעה נדחית, כל צד נושא בהוצאותיו, ותיק ההוצאה לפועל הנלווה נסגר. על פסק הדין ניתן לערער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום.