ת"פ 47747-06-23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לעיון בחומרי חקירה שבידי התביעה בתיק פלילי. הנאשם ביקש גישה לנוהלי עבודה פנימיים של מעבדה לזיהוי פלילי, בטענה כי הם מהווים "חומר חקירה" לו הוא זכאי על פי סעיפים 74 ו-108 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי הליכים אלה אינם נחשבים לחומר חקירה. השופט התייחס בהרחבה לפסקי דין קודמים במקרים דומים, שקבעו כי מסמכים פנימיים כלליים כאלה אינם נופלים תחת ההגדרה של חומר חקירה. לדברי השופט, זכותו של הנאשם למשפט הוגן לא נפגעה, שכן היו ברשותו אמצעים אחרים לערער על חוות הדעת של המומחים, לרבות חקירה נגדית של עדים ואפשרות להעסיק מומחים משלהם. השופט הדגיש את ההשלכות השליליות האפשריות על שיטות העבודה של מעבדות וחקירות משטרה אם מסמכים פנימיים כאלה יימסרו כדבר שבשגרה. יתר על כן, הנתבעת לא סיפקה הצדקה ספציפית להזדקקות למסמכים אלה, מעבר לטענה כללית להבטחת עמידת המעבדה בנהלים תקינים. פסק הדין הדגיש את הצורך בבחינה פרטנית של זכותו של הנאשם לעיון בחומרי חקירה, תוך איזונה מול האינטרסים הציבוריים. במקרה זה הגיע השופט למסקנה כי זכויותיו של הנתבע לא נפגעו, ובקשת הדחייה התקבלה.