עש"א 10493-07-11

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על חלוקת הוצאות אחזקה בבית משותף. המערערת, שבבעלותה יחידה בבית המשותף, ערערה על פסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין, אשר הורה לה לשלם למשיב (נציג הבית המשותף) סכום התואם את חלקה בהוצאות השיפוץ והתחזוקה של הרכוש המשותף. הסוגיה המרכזית בערעור הייתה אופן חלוקת ההוצאות הללו בין בעלי היחידות. בית המשפט מצא כי תביעתה של המשיבה להוצאות שיפוץ הייתה מוצדקת, וכי על המערערת מוטלת החובה לשלם הוצאות אלה במישרין, ללא קשר לשאלה אם דייריה מילאו את התחייבותם כלפיה. באשר לדמי האחזקה, קבע בית המשפט כי הנוהג הקיים של תשלומים דיפרנציאליים תקף כל עוד כל הצדדים מסכימים לכך. עם זאת, מאחר שהמערערת חזרה בה מהסכמתה, חלוקת אגרות אלה צריכה לפעול בהתאם להוראות חוק המקרקעין, הקובע את שיעור ההשתתפות לפי היחס בין שטח הרצפה של כל יחידה. בית המשפט החליט כי שיטת חלוקה חדשה זו תיכנס לתוקף ביום 1.1.2012, והורה למערערת לשלם למשיבה את הסכומים הנתבעים בגין השנים 2006 ו-2007. עם זאת, מאחר שטענותיה של המערערת בעניין דמי האחזקה היו מוצדקות, ביטל בית המשפט את הוצאות הפיקוח שהוטלו עליה בפסק הדין הקודם.