תה"ס 63501-03-18

תקציר

פסק דין זה דן בהסכם גירושין שנחתם בין בני זוג בישראל בשנת 2015. לאחר מספר חודשים, בני הזוג חזרו לחיים משותפים אך נפרדו מאוחר יותר בשנת 2018. לאחר מכן הגישה האישה תביעה לאכיפת הסכם הגירושין, ואילו הבעל ביקש לבטלו. בית המשפט קבע כי ההסכם תקף אך "הוקפא" בתקופת הפיוס. מכאן, שהתחייבויותיו של הבעל על פי ההסכם לא היו חלות בתקופה זו. בית המשפט פסק גם במספר טענות נוספות הקשורות לכך: 1. חלוקת רכוש: בית המשפט הורה להעביר את כל הכספים שהופקדו בנאמנות לבעל, המייצג את חלקו בבית המגורים (45%). היא גם נתנה תוקף משפטי לחוות דעת אקטואר בנושא איזון המשאבים של בני הזוג, לרבות חלוקת כספי הפנסיה שלהם. 2. תביעת נזיקין בגין ניכור הורי: תביעת האב לניכור הורי התקבלה באופן חלקי. בית המשפט מצא כי האם (ובעלה הטרי) הסיתו את הילדים נגד האב, מה שהוביל לסירובם לקיים עמו כל קשר. עם זאת, נמצא כי האב תרם גם לשבר התקשורת. כתוצאה מכך חויבה האם לשלם לאב פיצויים בסך 100,000 ₪. 3. מזונות: בית המשפט דחה את טענות שני הצדדים לביטול או הגדלת דמי המזונות. האב חויב להמשיך לשלם 5,100 שקל בחודש עבור מזונות ילדים. כסף זה יופקד בשלושה חשבונות נאמנות נפרדים עבור כל ילד עד שישאפו לחדש את הקשר עמו. אם יתקיימו תנאי החידוש, הכסף יועבר לילדים או לאם. אם לא, הכספים יוחזרו לאב כשהילדים יגיעו לגיל 25. 4. תביעה כספית בגין לשון הרע: תביעת האישה בגין לשון הרע נגד הבעל נדחתה. בית המשפט מצא כי לבעל קיימות הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות, והאישה לא הביאה ראיות מספיקות לפגיעה בשמה הטוב. 5. הוצאות: האישה חויבה לשאת בהוצאות המשפט של הבעל, בסך 100,000 ₪, בשל היקף המחלוקות ותוצאות ההליך. פסק הדין הדגיש את מורכבותם של סכסוכי המשפחה ואת הצורך בגישה מאוזנת. בית המשפט גם הביע חשש מהנזק הנפשי הפוטנציאלי שנגרם לילדים כתוצאה מניתוק התקשורת עם אביהם והורה על טיפול משפחתי. לבסוף התיר בית המשפט את פרסום פסק הדין, בתנאי שהושמטו פרטים מזהים.