רע"א 45/10

תקציר

התיק נסוב סביב זכותו של התובע לבחור את בית המשפט בו תישמע תביעתו. זוהי זכות פרוצדורלית משמעותית. בדרך כלל, תובע יכול להגיש תביעה בכל בית משפט שלום באותה סמכות שיפוט כמו הנתבע, אך ישנם חריגים. סעיף 49 לחוק מעניק לנשיא בית משפט השלום סמכות להעביר תיק לבית משפט אחר באותו תחום שיפוט אם טרם נדון, כדי להבטיח חלוקה יעילה של התיקים. סמכות זו אינה מנהלית גרידא ויש להפעילה בזהירות, שכן היא פוגעת בזכותו של בעל דין לבחור את בית המשפט שלו. ניתן לעשות זאת רק מטעמים כבדי משקל, הכוללים שיקולי נוחות לצדדים המעורבים, כגון מקום מגוריהם, עדים ועורכי דין. העברה בין בתי משפט במחוזות שונים, כמכוח סעיף 78 לחוק, אפשרית אף היא, אך מהווה פגיעה חמורה יותר בזכויות התובע ככל שהיא מרחיקה את התביעה. מאזן הנוחות והיעילות חייב להטות באופן ניכר לטובת ההעברה כדי שהיא תאושר. במקרה הספציפי שלפנינו, קבע בית המשפט כי צדק נשיא בית משפט השלום בקובעו כי יש לדון בתיק בבית משפט השלום בנצרת, בהתחשב בכך שכל הצדדים מתגוררים ועובדים בנצרת, והעסקה המדוברת בוצעה שם. החלטה זו מוצדקת בשל נוחות הצדדים ואינה פוגעת בזכויות התובע במקרה זה. לפיכך, הערעור נדחה, והתובע ישלם 1,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין למשיב הראשון.