בש"א 7503/20

תקציר

במקרה דנן, ערערה המערערת על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בה ביקשה פטור מאגרת בית משפט ומפיקדון בשל קשיים כלכליים. המערער, שהיה בעבר פושט רגל ומובטל מחמת גיל, עבר פלילי ומגפת הקורונה, טען כי מצבו הכלכלי, שנדון בתיק פשיטת הרגל שלו, צריך לפטור אותו מהגשת תצהיר לתמיכה בטענותיו. עם זאת, הרשם, ד. להב, דחה את בקשתו, תוך ציון היעדר תשתית ראייתית מלאה לגבי מצבו הכלכלי, כנדרש בתקנות בתי המשפט. על החלטה זו הוגש ערעור, ונקבע כי הרשם שגה שכן פשיטת הרגל שלו צריכה לשמש ראיה לכאורה לאי כשירות כלכלית. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא מדגישה את שיקול דעתו הרחב של הרשם בענייני אגרות ואת הצורך לצרף תצהיר לפטור מאגרה. הרשם הפחית את אגרת בית המשפט ל-400 ₪ והעמיד את הפיקדון על 10,000 ₪, תוך הכרה במאבקיו הכספיים של המערער אך עמידה איתנה בדרישות פרוצדורליות. לפיכך, הערעור נדחה, תוך הדגשה כי הכרזה על פשיטת רגל אינה שוללת אוטומטית את הצורך בגילוי כספי מקיף בבקשות מסוג זה.