ת"א 1755/06

תקציר

פסק הדין משרטט את קורותיהן של שתי שותפויות – ימין, קן-תור ושות' (השותפות הראשונה) וימין, קן-תור, שורץ ושות' (השותפות השנייה) – בין התובע, עו"ד ימין משה, לבין הנתבעים, עו"ד קן-תור ועו"ד שוורץ. השותפויות הוקמו לתקופה בלתי מוגבלת ומוגדרת, בהתאמה. השותפות הראשונה התמקדה בעיקר בתחום הנדל"ן ואילו השנייה התמקדה בדיני הגירה. בשנת 1999 הודיע קן-תור למשה על רצונו לפרוש ולפרק את השותפות הראשונה. זה הוביל למשבר והאירועים שבאו בעקבותיו שנויים במחלוקת. הנתבעים טוענים כי היה הסכם לפירוק שתי השותפויות ולחלוקת נכסיהן, בעוד התובע מכחיש זאת. בית המשפט בחן את הודעות הפירוק ומצא כי קן-תור אכן מסר הודעה על כוונתו לפרק את השותפות הראשונה, ועשה זאת ביולי 1999. למרות שהתובע התכוון בעבר שהשותפויות יימשכו לטווח ארוך, לכל שותף יש זכות לפרק אותן בכל עת. עוד קבע בית המשפט כי לא הייתה הסכמה על חלוקת נכסי השותפויות וכי התובע המשיך לטעון כי נעשה לו עוול. כך, קיימים יחסים מיוחדים בין התובע לבין קן-תור, העומדים בתנאי הראשון למתן חשבונות. לגבי השותפות השנייה, בית המשפט קבע שהיא הוקמה על ידי יחידים של השותפות הראשונה ופירוקה לא חפף את זה של השותפות הראשונה. בית המשפט הסכים עם טענת התובעת כי השותפות השנייה לא פורקה בעקבות הודעת קן-תור ונותרה עד ליום 31.12.02, כפי שהסכימו הצדדים בעת הקמתה. התובע לא הוכיח את קיומם של יחסים מיוחדים ביחס לשותפות שלישית שהקימו הנתבעים, ואת טענתו בדבר "... גם התגמולים על ספרים שיצאו לאור" נדחו משום שנפלו מחוץ לתקופה המוסכמת. סיכומו של דבר, התובעת עמדה בדרישות לחייב את הנתבעים במתן דין וחשבון מפורט לגבי השותפות הראשונה והשנייה. על הנתבעים למסור חשבונות אלה בתוך 60 יום והם יישאו בהוצאות התובע בשלב זה. המקרה יירשם לתזכורת מעקב בעוד 90 יום.