ת"א 3859/08

תקציר

התובעים הגישו תביעה לפיצוי כספי כנגד הנתבע 1, אשר לאחר מכן מכר את רכושו והעביר את התמורה לנתבע 2. התובעים ביקשו פסק דין הצהרתי שיבסס את בעלותו של הנתבע 1 בנכס המקרקעין הרשום על שם הנתבע 2 וביקשו מבית המשפט להורות על עיקול זכויותיו לטובת התובעים. לחילופין, טענו התובעים כי בהיותם ידועים בציבור, יש להטיל על נתבע 2 אחריות גם לחובו של הנתבע 1 במסגרת הליך חלוקת החובות. הנתבעים הכחישו טענות אלה וטענו כי הנכס נרכש מכספו של נאשם 1 בלבד וכי הם אינם ידועים בציבור. אולם בית המשפט קבע אחרת, והגיע למסקנה כי הנתבעים אכן חלקו משק בית משותף והיו ידועים בציבור. עוד נקבע כי בעסקאות הנתבעים ניכרו אותות כוזבים, לרבות חדלות פירעון של נאשם 1, הסודיות סביב העסקאות והיעדר פרקטיקות עסקיות קונבנציונליות. משכך, הכריז בית המשפט על שני הנתבעים כבעלים משותפים בנכס והורה על עיקול זכויותיה של הנתבעת 1 בנכס האמור לטובת התובעים. בנוסף, חויבו הנתבעים לפצות את התובעים בגין הוצאותיהם ושכר טרחת עורכי דין, בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ.