ת"פ 2184/06

תקציר

הנאשמים, עובדי בית חולים פסיכיאטרי, הואשמו בהתעללות בחולים בעלי צרכים מיוחדים. האישום החמור ביותר נגע להתעללות בחוסה ה-15, שסבל מאוטיזם ומפיגור שכלי ועבר התעללות פיזית ונפשית על ידי נאשמת 4, האחות האחראית. הנאשמים האחרים, בהם שני מנהלים בכירים, שני רופאים וכמה אנשי כוח עזר, הואשמו בכך שלא מנעו את ההתעללות. בית המשפט מצא את כל הנאשמים אשמים בהתעללות בחוזה. הנאשמים מס' 3, רופא במקצועו, ונאשם 4 לא דיווחו ולא הפסיקו את ההתעללות והורשעו בהפרת חובה ובהתעללות, לרבות אילוץ מטופלים לאכול בעודם יושבים על הרצפה ואיומים להתיז עליהם מים. הנאשמים מס' 8 ו-9 הורשעו בהתעללות בכך שהאכילו מטופל כשידיו קשורות. הנאשם מס' 1, מנהל בכיר, הורשע בהזנחה בכך שלא הגן על מטופלים. הנאשם מס' 2, מנחה קליני, הורשע בסיוע להתעללות. נאשם 4 הורשע גם בהתעללות במטופל בהתקפים. הנתבעים טענו כי מילאו הוראות, אך בית המשפט דחה טענה זו. הנאשמים זוכו מאישומים אחרים, בהם אילוץ מטופל לאכול עירום, והאכלת חולים כשידיהם קשורות, שכן אלה לא הוכחו. באשר לחוזה ר.א., שהרבה להשתין בבגדיה כחלק מבעיה התנהגותית, לא הייתה מחלוקת כי היא הושארה לעיתים קרובות בבגדים ספוגי שתן. התביעה טענה כי מדובר בצעד עונשי, ואילו ההגנה טענה כי הוא נבע ממחסור בצוות ובבגדים נקיים. בית המשפט מצא כי היסוד הנפשי הנדרש לעבירת ההתעללות אינו קיים במקרה זה, וזיכה את הנאשמת מס' 4 מאשמת ההתעללות, אך הרשיע אותה בסעיף האישום המופחת של הזנחת המשגיחים, שכן לא סיפקה לר.א. היגיינה סבירה. הנאשמים מס' 1 ו-3 הורשעו בהזנחת חוזה אשק, שהוחזק בתנאים ירודים במחסן קטן במשך כשנתיים. בית המשפט מצא כי שני הנאשמים היו מודעים לתנאים ולא נקטו אמצעים סבירים לשיפורם או למציאת פתרון חלופי, ולכן לא סיפקו לו צרכי חיים חיוניים. הנאשמים מס' 3 ו-4 הורשעו בהתעללות בחוזה ז.ש. בית המשפט מצא כי הם היו מודעים ליחס המשפיל והמשפיל כלפי ז.ש., לרבות איומים ודרבון פיזי, ולא נקטו אמצעים למניעתו. כן הורשע הנאשם מס' 4 בכך שנתן לאנשי הצוות הוראות כיצד להטריד את ז.ש. בכך שעשה דברים שלא מצא חן בעיניו. כן הורשע נאשם 3 בבידוד שלא כדין של ז.ש. בחדרו. בסך הכל זוכו נאשמים 8 ו-9 מכל אשמה. נאשמים 1, 2, 3 ו-4 הורשעו באישומים המפורטים לעיל.