ת"א 38688-04-10

תקציר

יערה אריאל נפגעה מעבודתה בשתי תקריות נפרדות ב-16 ביולי 2003, בעת שעבדה במשרד הביטחון. בתקרית הראשונה היא סובבה את קרסולה הימני לאחר שמעדה על חורים שקועים במדרכה הסמוכה למשרדה. האירוע השני התרחש כאשר קפצה ממעלית בעבודה ונחתה על רגלה השמאלית, מה שגרם לה ליפול קדימה ולפצוע את ברך ימין ואת כתפה. המוסד לביטוח לאומי הכיר בשני האירועים כתאונת עבודה אחת ופיצה את יערה בהתאם. עם זאת, העירייה חלקה על קיומו של האירוע השני ועל הקשר הסיבתי שלו לאירוע הראשון. עוד נטען כי יערה אשמה בשני המקרים. בתוך כך, המל"ל הגיש תביעה נגד העירייה בדרישה להחזר עבור ההטבות ששילמה ליערה, בסך 43,893 שקל. הצדדים הסכימו כי נכותה הרפואית של יערה עומדת על 7.5% בשל מצבה בברך. בית המשפט פסק לטובת המל"ל. בית המשפט קבע כי העירייה הפרה את חובת הזהירות שהוטלה עליה כלפי יערה באירוע הראשון, וכי היא מנועה מלהכחיש את התרחשות האירוע השני ואת זיקתו הסיבתית לאירוע הראשון. יתר על כן, בית המשפט ייחס ליארה 10% אשמה בשני המקרים. השופטת פסקה ליערה 995 ש"ח בגין הפסדי השתכרות בעבר, 7,500 ש"ח בגין הוצאות, 40 אלף ש"ח בגין אובדן השתכרות עתידי ו-50 אלף ש"ח בגין כאב וסבל, ובסך הכל 99,000 ש"ח בניכוי אשמתה התורמת. בית המשפט הורה לעירייה לפצות את המל"ל במלוא הסכום ששילמה ליערה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. בנוסף, חויבה העירייה לשלם למל"ל 12,000 שקל שכר טרחת עורך דין והוצאות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 16.10.2012.