רע"א 10489/08

תקציר

השאלה במקרה זה היא האם יש לראות בקביעת נכות יציבה על ידי המוסד לביטוח לאומי כקביעת נכות "לפי כל דין", כאמור בסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. משמעות הדבר היא כי הליך בית המשפט יכיר בקביעתו של הביטוח הלאומי ויחריג חוות דעת מומחה שמונו על ידי בית המשפט. המבקש טוען כי נכותו הרפואית היציבה של המשיב נקבעה על ידי הביטוח הלאומי עוד בטרם הגישו מומחי בית המשפט את חוות דעתם וכי היעדר פרטים ספציפיים בהחלטת הביטוח הלאומי אינו פוסל אותה מלהיחשב כקביעה "על פי כל דין". מנגד, המשיב טוען כי קביעת הביטוח הלאומי היא סופית רק כאשר נקבעה נכות יציבה שניתן לערער עליה, מה שלא היה המצב לפני מינוי המומחים על ידי בית המשפט. בית המשפט המחוזי פסק בעבר לטובת המשיב, בקובעו כי קביעת הביטוח הלאומי אינה מחייבת, והמבקש ערער על החלטה זו. השופט, לאחר קבלת הערעור, מסכים עקרונית עם טענת המבקש. עם זאת, מאחר ששני הצדדים פעלו בתמים מבלי לדעת שהנכות היציבה כבר נקבעה על ידי הביטוח הלאומי, השופט מחליט שלא להתערב בהליך הנוכחי, דוחה את הבקשה אך מבלי להורות על הוצאות. המשמעות היא שלמרבה הצער, חוות הדעת של המומחים לא תישלל, למרות שהנכות היציבה נקבעה על ידי הביטוח הלאומי לפני מינוים. ההחלטה נועדה לקדם אחידות בקביעת הנכות ולהימנע מהליכים מורכבים.