ת"א 38012-12-19

תקציר

מדובר בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים, בה התובעים תובעים את בעל המשאית, הנהג והמבטחת. נהג המשאית הודה באחריות, אך המבטחת, הנתבעת מס' 3, טענה כי התאונה לא התרחשה או כי הנסיבות היו שונות, וכי התובעים ניסו לבצע הונאת ביטוח. השופטת מפרטת בהרחבה את עדויות התובעים והעדים ומציינת את התחמקותם, חוסר העקביות וחוסר ההוכחות שלהם, במיוחד בכל הנוגע להיעדרם של צילומים מזירת התאונה. השופט בוחן גם את חוות הדעת של בוחני התעבורה שמונו על ידי שני הצדדים, ומוצא את חוות הדעת של המומחה של נאשם 3 מוצדקת יותר. בסופו של דבר, השופט קובע כי התובעים לא עמדו בנטל השכנוע המוטל עליהם להוכיח את טענתם, שכן ראיותיהם אינן מספיקות ומעוררות ספקות משמעותיים. השופט קובע כי התאונה לא התרחשה כפי שדווח ודוחה את התביעה נגד הנתבעת מס' 3, המבטחת, וקודם לכן נגד הנתבעת מס' 2. התובעים נדרשים לשאת בהוצאות הנתבעת, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪, ושכר טרחת עדים ומומחים מטעמם.