ת"פ 48485-02-18

תקציר

הנאשמים הורשעו בעבירות מס, לרבות ניכוי מס תשומות באמצעות חשבוניות פיקטיביות לצורך התחמקות מתשלום מס, אי הגשת דיווחים לרשויות המס וביצוע עבירות אלו במשך מספר שנים. הסכום שנוכה מהקופה הציבורית עמד על כ-3 מיליון שקל ו-2.7 מיליון שקל לכל אחד מהנאשמים בהתאמה. השופטים קבעו את אזורי הענישה הראויים לעבירות לפי חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה. בעבירות חוק מע"מ העונש ההולם נע בין 24 ל-50 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס. בעוד שבפקודת מס הכנסה העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי, וקנס על כל עבירה של אי הגשת דו"ח מס. השופטים לא מצאו סיבות לחרוג מטווחים אלה. בקביעת העונש ההולם לנאשמים נלקחו בחשבון נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות הפגיעה בנאשמים ובבני משפחותיהם, קבלת אחריות למעשיהם, מאמצים לתיקון התוצאות, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות והיעדר עבר פלילי. לבסוף, השופטים שקלו את ההשפעה המרתיעה של גזר הדין על אחרים והציבו את הנאשמים בשליש התחתון של טווח הענישה ההולם. על הנאשמים נגזרו עונשי מאסר, מאסר על תנאי וקנסות.