ת"א 40289-06-17

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגישה משפחת ישר נגד האגודה החקלאית השיתופית מושב בית עזרא והוועד המקומי, בדרישה להפסיק את הפעלת השער הדרומי של המושב, או לחילופין להרחיק שער זה מביתם בשל מטרד הרעש שהוא גורם להם, ולהעניק להם סעד כספי. השער נבנה בשנת 2011, ולטענת התובעים הפעלתו גורמת לרעשים שונים המפריעים לשימוש ולהנאה שלהם מרכושם. הנתבעים טוענים כי השער משרת את ביטחונם וביטחונם של תושבי המושב, וכי הרעש שנגרם הינו סביר ואינו מהווה מטרד. בית המשפט קבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח קיומו של מטרד שנגרם כתוצאה מהפעלת השער, בהתאם להוראות פקודת הנזיקין והחוק למניעת מפגעים, ולפיכך דחה את התביעה. ראשית, נמצא כי הרעש שנגרם מהשער עצמו הוא מינימלי ואינו חורג מהרמה הסבירה. שנית, נפסק כי עיקר מטרד הרעש הנגרם לכאורה מהשער נובע למעשה מתנועת כלי רכב ומנועיהם, מהמוזיקה הנשמעת מהם ומצפירות נהגים חולפים, ואין להתחשב ברעשים אלה בעת בחינת קיומו של מטרד, בהתאם לתקנות הרלוונטיות. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענת התובעים פגומה, שכן הם לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת טענותיהם, והסתמכו בעיקר על עדותם, למרות שהיו בידיהם ראיות וידאו שהיו יכולות לבסס את טענותיהם. עוד קבע בית המשפט כי הסכמת התובעים בהסכם התושבות, עליו חתמו עם הצטרפותם למושב, מונעת מהם לטעון כנגד רעש הנובע מפעילות חקלאית במושב בשעות היום. באשר לרעש בלילה, בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו כי הוא חרג מהרמה הסבירה, מה גם שחלונות חדר השינה בביתם היו סגורים ברובם, ועל פי חוות דעת מומחה, רמת הרעש שנשמעה בתוך הבית כאשר החלונות סגורים נמצאת בטווח הסביר. עוד קבע בית המשפט כי הרחקת השער מבית התובעים אינה ישימה, הן בשל הקמתו המתוכננת של מרכז שירותי דרך בקרבת מקום, והן משום שמהלך כזה ימנע גישת חקלאים לדרכים חקלאיות. באיזון בין זכויות התובעים לבין זכויותיהם של שאר תושבי המושב, קבע בית המשפט כי יש לגבור על צרכי הביטחון של תושבי המושב על פני רצונם של התובעים להפחית את מפלס הרעש הנשמע בביתם, מה גם שקיימים פתרונות להפחתת מפלס רעש זה שהתובעים לא יישמו. לאור האמור לעיל, התביעה נדחתה. התובעים חויבו לשלם לכל אחד מהנתבעים 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.