עת"מ 25022-08-13

תקציר

החלטת בית המשפט שלא לאשר תכנית ספציפית להכשרת קומת יסוד קיימת בבניין בבת ים הייתה סבירה. העותרים לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה, מה גם שהתכנית ביקשה להכשיר בנייה שלא הייתה צריכה להיעשות. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותרים כי ההחלטה התבססה על שיקולים תכנוניים רחבים והתעלמה משיקולים חשובים אחרים. עוד נדחתה הטענה כי ההחלטה התקבלה בשלב מאוחר, וציינה כי הליכי התכנון כרוכים פעמים רבות בשינויים וכי הוועדה המחוזית יכולה לשנות את החלטתה גם לאחר הפקדת התוכנית. בית המשפט דחה גם את טענות העותרים בדבר היעדר זכות טיעון ואפליה, וקבע כי החלטת הוועדה שלא לאשר את התכנית הייתה מוצדקת. כמו כן, אישר בית המשפט את החלטתה הנוספת של הוועדה לאטום את מרתף הבניין. נמצא כי המרתף נבנה ומולא בחול ללא ההיתרים הנדרשים, והתעקשות הוועדה שלא להכשיר חריגות בנייה רטרואקטיביות כאלה הייתה סבירה. בית המשפט קבע כי מדובר בהחלטה מידתית, שמטרתה להבטיח את כיבוד החלטות רשויות התכנון ואת שלטון החוק. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים 1, 3 ו-4 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.