רע"פ 10537/08

תקציר

בקשת הערעור של המשיב נבחנה ונשקלה בקפידה, יחד עם הבקשה הראשונית, התשובות שניתנו ופסקי הדין של ערכאות משפטיות קודמות. הבקשה אינה מעוררת שאלות עקרוניות המצדיקות דיון בגלגול שלישי, הניתנות בדרך כלל במשורה בנסיבות חריגות. זאת ועוד, חומרת טענות הענישה אינה מקימה עילה לערעור, אלא במצבים של חריגה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת, שאינה ניכרת במקרה זה. דחיית הבקשה ראויה גם לגופו של המקרה. בית משפט זה מכיר בצורך להחמיר בענישה של עבריינים הפוגעים ברכוש הציבור ופוגעים בשלום הציבור, ובפרט עבריינים חוזרים שאינם נרתעים מעונשי עונש קודמים. פער הענישה בין ערכאת הערעור לבין ערכאת הערעור, במקרה זה, אינו מצדיק ערעור בערכאה שלישית, שכן הוא אינו חריג דיו. בנוסף, נבחנו נסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות טענות לניסיונות שיקום, על ידי בית המשפט המחוזי, אשר שם בראש סדר העדיפויות את הרתעת הציבור וביטחונו. מעברו של המבקש עולה דפוס התנהגות חוזר ונשנה, עם ריבוי מאסרים בגין עבירות רכוש, דבר המצביע על כך שהמאסר האחרון והגמילה מסמים לא הרתיעו אותו מביצוע עבירות חוזרות. קשיים כלכליים אינם מהווים הצדקה לביצוע עבירותיו של המבקש, שבוצעו תוך ידיעה שעומד עונש מאסר על תנאי של 18 חודשים. לפיכך, אין מקום לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, ובקשת רשות הערעור נדחית. המבקש נדרש להתייצב בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 15.2.2009 על מנת להתחיל לרצות את עונשו, ועיכוב הביצוע הקודם בטל.