פר"ק 55532-12-14

תקציר

המערערת במקרה זה ערערה על החלטת המנהל המיוחד לשלול ממנה פיצויי פיטורים בעקבות פירוק החברה בה עבדה. שאלות המפתח להכרעה היו: באיזה שלב נקבעה זכאותה של המערערת לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, והאם היא זכאית להטבה של פיצויי פיטורים עם פירוק החברה. בית המשפט מצא כי עילת התביעה של המערערת לפיצויי פיטורים קמה בשנת 2015 עת פורקה החברה, ולא בשנת 2006 עת ירשה את מניות אביה והפכה לבעלת שליטה. עם זאת, בית המשפט קבע כי מעמדה של המערערת כבעלת שליטה, ישירה או עקיפה, פוסל אותה מקבלת פיצויי פיטורים בתקופה בה החזיקה במעמד זה. בעוד שתביעת המערערת לפיצויי פיטורים לשנים 1978-1983 ו-2006-2015 נדחתה, בית המשפט מצא כי זכאותו של המערער לפיצויי פיטורים עבור השנים 1990-2006 כעובד קבוע בחברה נקבעה עם פירוק החברה. עם זאת, מאחר שסוגיית שליטתה העקיפה של המערערת והשלכותיה על תביעתה לפיצויי פיטורים לשנים 1990-2006 לא זכתה להתייחסות מספקת מצד המנהל המיוחד, החזיר בית המשפט את ההכרעה בהיבט זה של התביעה למנהל המיוחד לדיון נוסף. ככלל, הערעור התקבל בחלקו, והמנהל המיוחד יבחן מחדש ויחליט בתביעת המערערת לפיצויי פיטורים לשנים 1990-2006.