ת"א 29266-06-19

תקציר

התובעים, שתי משפחות שרכשו דירות מהנתבעת, טענו כי בדירותיהן ליקויי בנייה רבים. הם דרשו פיצוי על עלות תיקון הליקויים, שלפי המומחה מטעמם הסתכמה בכמה עשרות אלפי שקלים. הנתבע הודה בחלק מהפגמים וטען כי אחרים אינם קיימים או אינם פגמים. הצדדים לא הסכימו על עלות תיקון הליקויים שאושרו. בית המשפט מינה מומחה מטעמו. בית המשפט קיבל את ממצאי המומחה מטעם בית המשפט וקבע כי רבים מהפגמים הנטענים אכן היו קיימים. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענות התובעים במלואן. כך למשל, דחה בית המשפט את טענות התובעים בדבר גודל החלונות, מנגנון הנעילה של דלת הכניסה ומעקה המרפסת, וקבע כי לא נפלו בהם פגמים. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם את עלות תיקון הליקויים שאושרו, אותה קבע בעזרת מומחה בית המשפט. הסכום הכולל שנפסק לכל משפחה תובעת היה 32,025 ₪ עבור דירת הצוות ו-35,650 ₪ עבור דירת בן ששון, כולל עלויות תיקון ונזק לא ממוני. הסכומים היו צמודים ונשאו ריבית מיום הגשת התביעות. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם 25% משכר טרחת עורך הדין של התובעים ואת מלוא התשלום ששולם למומחה מטעם בית המשפט. כל צד נשא בהוצאות המומחה שלו. פסק דין זה אינו פוגע בזכותם של התובעים לבצע תיקונים עתידיים הנדרשים בשל פגמים נסתרים. בית המשפט ציין את ההגזמה הרבה בטענות התובעים והמליץ לצדדים לשקול מינוי מומחה מוסכם טרם הגשת התביעה, דבר שיכול היה לחסוך זמן והוצאות. בית המשפט מתח ביקורת על עורך דינם של התובעים על התבטאויותיו הבוטות כלפי בית המשפט ומומחי בית המשפט בסיכומים.