ע"ע 1106/02

תקציר

פסק הדין דן בערעור על פסק בוררות שניתן על ידי הרשות השופטת של עובדי ההסתדרות. הערעור נדחה מאחר שפסק הבוררות נמצא מנומק כראוי ובהתאם לכללי המשפט. הרשות השופטת, שהיא הגוף הבלעדי המוסמך לדון בתביעות הנוגעות לעובדי ההסתדרות, הורתה להסתדרות להשוות את שכרם של המערערים לאלה של יו"ר המחוז עד למועד מסוים, החלטה שאושרה על ידי בית הדין האזורי. המערערים טענו כי יש לבטל את פסק הבוררות מכמה טעמים, ובהם מרמה, אי החלטה, חריגה מסמכות וקיומם של סעדים חלופיים. עם זאת, בית הדין הארצי לא מצא עילה לבטל את פסק הבוררות, בציינו כי נטל ההוכחה בגין תרמית גבוה והמערערים לא עמדו בו. בנוסף, השאלות החוקתיות שהעלו המערערים חרגו מסמכותה של הרשות השופטת, והקשיים ביישום פסק הבוררות לא הצדיקו את ביטולו. בית הדין הדגיש גם את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על פסקי בוררות ואת חשיבות כיבוד ההסדרים הפנימיים של ארגוני העובדים. מאחר שהמלצות ועדת השכר כבר אושרו, הגיע בית המשפט למסקנה כי על המערערים להגיש תביעה חדשה ביחס למצב המשפטי החדש, והערעור נדחה.