ת"ט 49756-12-20

תקציר

העותר והמשיב מצויים במחלוקת על סמכותו של בית המשפט לדון בהתנגדות המשיב לביצוע שטר. העותר מבקש להעביר את הדיון לבית משפט השלום במחוז מרכז, ואילו המשיב טוען כי סמכות השיפוט המקומית נתונה לבית המשפט בו הגיש המבקש את בקשת ההוצאה לפועל. הסוגיה המרכזית היא פרשנות תקנות הביצוע המתוקנות והשפעתה של תניית שיפוט ייחודית בהסכם בין הצדדים. על בית המשפט להחליט האם התיקון שולל מהתובע את הפררוגטיבה לבחור את מקום השיפוט לדיון בהתנגדות. היבט נוסף הוא קביעת המועד שבו הועלתה הטענה להיעדר סמכות מקומית והאם נעשתה בהזדמנות הראשונה. סעיף השיפוט בהסכם, שנחתם בין הצדדים, מעניק סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט במחוז מרכז. בית המשפט מוצא כי הסעיף ייחודי וגובר על הוראות כלליות הנוגעות לסמכות השיפוט המקומית. עם זאת, מאחר וההסכם הוא חוזה אחיד, קמה חזקת קיפוח, שעל הספק להפריך. הספק לא הצליח לסתור את החזקה, שכן לא הוכיח כי תניית השיפוט סבירה ואינה מרתיעה את המשיב מלממש את זכויותיו. לפיכך, בקשת העותר להעביר את הדיון נדחית, ובית המשפט מורה כי הדיון בהתנגדות יישאר בסמכותו הנוכחית.