סע"ש 42405-02-21

תקציר

החלטת בית הדין מתייחסת לעובדת שסירבה להיענות לבקשת מעסיקה לספק הוכחת חיסון או תוצאת בדיקת קורונה שלילית כדי להמשיך לעבוד. העובדת טענה כי דרישה זו פוגעת בזכויותיה לפרטיות, לכבוד ולחופש העיסוק. עם זאת, בית המשפט נדרש לאזן בין זכויות אלה לבין זכותו של המעסיק לנהל את עסקיו וחובתו להגן על בריאותם ובטיחותם של עובדים אחרים והציבור, לרבות תלמידים והוריהם, המשתמשים בשירותי המעסיק. בהתחשב במצב הקורונה הנוכחי ובהיעדר תקנות ברורות בנושא, הגיע בית הדין למסקנה כי החלטת המעסיק הייתה סבירה ומידתית. לפיכך, היא דחתה את בקשת העובדת לסעד זמני, שנועד לאפשר לה לחזור לעבודה מבלי לעמוד בתנאי המעסיק. בית הדין הדגיש את חשיבות הסדרת הנושא באמצעות חקיקה או הסכמים קיבוציים וקרא לגופים האחראים לנקוט בצעדים הנדרשים. עד אז, למעסיקים צריך להיות שיקול דעת ליישם אמצעים מידתיים להגנה מפני התפשטות הנגיף. המעסיק חויב לשלם את מלוא שכרו של העובד עד למועד ההחלטה, והצדדים עודדו לנהל משא ומתן על תשלומי השכר לתקופה שלאחר ההחלטה. בית הדין גם בחר שלא להטיל הוצאות על העובד בהתחשב בחשיבות הנושא ובעמימות בחקיקה הקיימת.