ת"א 2959/07

תקציר

התובעת, שפתחה חשבון חיסכון בבנק הנתבע כערבה לחובות החברה של בנה, תבעה את הבנק על ניכוי החסכונות לפירעון חובות החברה בעילות שונות, לרבות הפרת חובת אמונים. הבנק טען כי מטרת החשבון הייתה לסייע לבנו של התובע ולהגדיל את מסגרת האשראי של החברה. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע בדבר זיוף ומשיכות בלתי מורשות, שכן הבנק לא פעל שלא כדין ולא ניצל את תמימותו של התובע. נחה דעתו כי התנהלות הבנק הייתה מוצדקת, בהתחשב באופי פעילותה העסקית של החברה ובהבנתו של התובע את הסיכונים הכרוכים בכך. כמו כן, קבע בית המשפט כי הבנק לא הפר את התחייבויותיו כלפי התובעת וכי ניכוי החיסכון לכיסוי חובות החברה הותר על פי תנאי הערבות ושטר הקיזוז שנחתם על ידי התובעת. השופט הורה על דחיית התביעה וקבע כי על התובע לפצות את הוצאות הבנק ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן לטובת הבנק, והתובע חויב לשאת בהוצאות.