רע"א 2553/20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור מבלי להידרש לתגובת המשיבים, תוך שימת דגש על שיקול הדעת הרחב הנתון לבתי משפט קמא במתן סעד זמני. שיקול דעת כזה מתבטל רק לעתים רחוקות על ידי ערכאות ערעור, אלא אם כן הוכחו נסיבות חריגות, שלא היו קיימות במקרה זה. בבחינת בקשות לסעד זמני יש להתקיים במצטבר שני תנאים: סיכויי הצלחת התביעה ומאזן הנוחות לטובת המבקש. בית המשפט הדגיש כי תנאים אלה קשורים זה בזה; לכן, אם הסיכוי להצלחה גבוה, הדרישה לאיזון נוחות מקלה יותר, ולהיפך. במקרה הנוכחי, מאזן הנוחות נטה לטובת שמירה על הסטטוס קוו, שכן שני הצדדים, אביב וסמדג'ה, טענו לזכויות קנייניות בנכס שבמחלוקת שאף אחד מהם לא תפס. הפגיעה שנגרמה לבתו של אביב, וחייבה אותה לשכור דירה במקום אחר, נתפסה כספית וניתנת לפיצוי, ובכך הצדיקה את החזקתו הזמנית של המצב עד להכרעה במחלוקות העובדתיות בהליך העיקרי. באשר לסיכויי הצלחת התביעה, טענותיו של סמדג'ה לא נדחו בקלות, למרות טענות אביב וההסתדרות בנוגע להקצאת נכסים על בסיס פסיקה קודמת. בית המשפט הצביע על כך שהבהרות קודמות לא נגעו לנכס שבמחלוקת, והוסיפו משקל לשמירה על החלטתו של בית משפט קמא בדבר מאזן הנוחות. לפיכך נדחה הערעור, ולא נגבו הוצאות בשל היעדר תשובות מבוקשות.