רער"צ 56149-04-24

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו בבקשות רשות ערעור 56149-04-24 ו-47865-05-24 (פלוני נ' ריינמן)** **מבוא** החלטה זו עוסקת בשתי בקשות רשות ערעור על החלטות של רשמת ההוצאה לפועל, אשר מינתה שני כונסי נכסים על זכויות המבקש במגרש. בקשה אחת מכוונת למינוי כונס נכסים ראשון, ובקשה שנייה למינוי כונס נכסים נוסף. בית המשפט השלום (סגן נשיאה טל חבקין) בחן את ההחלטות של הרשמת ודחה את שתי בקשות רשות הערעור. **עובדות רקע עיקריות** 1. **חוב למשיבה 2 (ח. סבן – חומרי בנין):** המבקש חב למשיבה 2 סך של כ-149,845 ש"ח, שהגיע לכ-199,193 ש"ח במועד הגשת הבקשה. למבקש אושר מתווה תשלומים מדורג, אך נכון למועד הגשת הבקשה, שולם רק סכום חלקי. 2. **מינוי כונס נכסים ראשון (עו"ד ריינמן):** בהחלטה מיום 5.4.2024, מונתה עו"ד ריינמן ככונס נכסים על זכויות המבקש (50%) במגרש, לצורך פירעון החוב. 3. **חובות נוספים והליכים מורכבים:** בנוסף לחוב למשיבה 2, למבקש חובות נוספים בתיקי הוצאה לפועל בסך כ-1.5 מיליון ש"ח, וכן רשומה משכנתא על הנכס בסך כ-2.5 מיליון ש"ח. 4. **זכויות במגרש:** 50% מהמגרש שייכים למשיבה 4 (גרושתו של המבקש). הסכם גירושין קובע זכות למבקש לרכוש את חלקה, אך מתנהלים הליכים משפטיים בין המבקש למשיבה 4 בנוגע למכירת הנכס. 5. **מינוי כונס נכסים נוסף (עו"ד חזן):** בהחלטה מיום 30.4.2024, מונתה עו"ד חזן (ב"כ המשיבה 4) ככונס נכסים נוסף, על זכויות המשיבה 4 במגרש. 6. **הליכים משפטיים בין המבקש למשיבה 4:** מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בנוגע לחלוקת המגרש, לרבות תביעת אכיפה של המבקש ותביעה שכנגד של המשיבה 4 למכירת הנכס לצד ג'. **עקרונות משפטיים עיקריים ומחדשים בהחלטה** 1. **שיקול דעת רשם ההוצאה לפועל במינוי כונס נכסים:** בית המשפט השלום אישר את שיקול דעתה של רשמת ההוצאה לפועל במינוי כונס נכסים. נקבע כי אין עילה להתערב בהחלטה כאשר החוב אינו נפרע, על אף קיום הסדר תשלומים, במיוחד כאשר לחייב חובות נוספים ומשמעותיים. * **העיקרון:** גביית חוב והבטחת זכויות הנושים גוברות על מתווה תשלומים חלקי, במיוחד לאור חובות נוספים. * **מחדש/חיזוק:** החלטה זו מחזקת את ההלכה לפיה ניתן לקדם הליכי מימוש נכס גם במקביל להסדר תשלומים, כאשר ברור כי ההסדר אינו מכסה את מלוא החובות ופירעונם נראה רחוק. 2. **התחשבות במכלול החובות של החייב:** בית המשפט קבע כי אין לקבל את טענת המבקש כי יש להתעלם מחובותיו לנושים אחרים. כאשר ממונה כונס נכסים, חובתו לדאוג לפירעון החובות לכלל הנושים. * **העיקרון:** עקרון השוויון בין הנושים (במגבלות הדין, כגון נושה מובטח) מחייב התחשבות בכלל חובות החייב בעת קבלת החלטות הנוגעות למימוש נכסים. * **מקורות משפטיים:** מוזכרות מספר הפסיקות והספרות המקצועית המחזקות עיקרון זה. 3. **מידתיות ופרופורציונליות:** המבקש טען כי מינוי כונס נכסים אינו מידתי לאור שווי הנכס הגבוה לעומת גובה החוב. בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מתבסס על גובה החובות הכולל של המבקש, ועל כך שמימוש הנכס נועד לפרוע את מלוא חובותיו. * **העיקרון:** הגם שהחוב למשיבה 2 אינו גבוה ביחס לשווי הנכס, יש לבחון את המידתיות לאור מכלול חובותיו של החייב. * **חידוש:** החלטה זו מרחיבה את מבחן המידתיות כך שיכלול לא רק את החוב הספציפי בתיק ההוצאה לפועל, אלא את כלל ההתחייבויות של החייב. 4. **התנגדות נושה מובטח:** התנגדות הנושה המובטח (בנק) למינוי כונס נכסים נפסלה על ידי בית המשפט. נקבע כי בשל קדימותו של הנושה המובטח, הוא לא ייפגע מהליכי מימוש הנכס, שכן שוויו הצפוי של הנכס גבוה מסכום חובו. * **העיקרון:** זכותו של נושה מובטח אינה עומדת כחסם בפני הליכים למימוש נכס, כאשר הליכים אלו משרתים גם את האינטרס של נושים אחרים, ואינם פוגעים באופן מהותי בזכויותיו של הנושה המובטח. 5. **מינוי כונס נכסים נוסף – מורכבות ושיקולים:** * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט קבע שאין להתערב בהחלטת הרשמת למנות כונס נכסים נוסף, אך מנימוקים שונים מאלו שהעלתה הרשמת. * **פסילת טיעונים מההליך המשפטי האחר:** בית המשפט הסכים עם המבקש כי אין מקום להביא בחשבון טענות המתבררות במערכת היחסים שבין המבקש למשיבה 4 בבית המשפט לענייני משפחה. * **חיסכון בהליכי פירוק שיתוף:** הרשמת נימקה את המינוי בכך שהוא יחסוך את הצורך בהגשת תביעת פירוק שיתוף. בית המשפט אמנם מסכים כי ניתן למכור את הנכס כמכלול, אך מבהיר כי אין הכרח בתביעת פירוק שיתוף לשם כך, כאשר הצדדים מסכימים למכירה. * **א-סימטריה וייצוג יתר:** בית המשפט מעלה ספק בנוגע למינוי כונס נכסים מטעם צד אחד בלבד (המשיבה 4) בהליך של פירוק שיתוף, ומציין כי בדרך כלל נהוג למנות כונסים משותפים או חיצוניים. מינוי כזה עלול ליצור א-סימטריה וייצוג יתר. * **חידוש מרכזי – מעמדה של המשיבה 4 כזוכה בתיקי הוצאה לפועל:** עיקר הנימוק לדחיית הבקשה השנייה נובע מכך שהמשיבה 4 היא בעצמה זוכה בתיקי הוצאה לפועל נגד המבקש. היותה זוכה מקנה לה מעמד עצמאי לבקש שבא כוחה יצורף ככונס נוסף, על מנת לקדם את גביית חובותיה. * **אינטרס משותף של הכונסים:** בית המשפט מצא כי שני הכונסים שמונו (ריינמן וחזן) מייצגים זוכים בעלי אינטרס משותף – מימוש הנכס לצורך פירעון חובות. במצב זה, קושי במינוי משותף מצטמצם. * **היעדר שכר טרחה נוסף:** העובדה שעו"ד חזן לא ביקש שכר טרחה נוסף, וקיים הסכם לחלוקת שכר הטרחה, תומכת אף היא בהחלטה שלא להתערב. **מסקנות והשלכות** ההחלטה מדגימה את גמישות רשם ההוצאה לפועל בשימוש בכלי של מינוי כונס נכסים, גם כאשר קיימים הסדרי תשלומים. היא מחזקת את התפיסה כי יש לבחון את מכלול מצבו הפיננסי של החייב, ולא רק את החוב בתיק הספציפי. בנוסף, ההחלטה מציגה חידוש בדין בנוגע למינוי כונס נכסים נוסף, כאשר אחד הצדדים הפונה לבקשה הוא בעצמו נושה במספר תיקי הוצאה לפועל. ההיבט של "מראית פני הצדק" והחשש מא-סימטריה במינוי כונסים מטעם צדדים מנוגדים נדון בהרחבה, אך לבסוף הוכרעו לטובת אישור המינוי לאור נסיבותיו הספציפיות של המקרה, ובפרט מעמדה של המשיבה 4 כזוכה עצמאית. **הערה:** ניתוח זה מבוסס אך ורק על המידע המסופק בהחלטה הנדונה.