ע"א 1423/19

תקציר

בפסק דין זה משרטט השופט י' עמית מקרה טרגי של מותה של תינוקת בת ארבעה חודשים. התינוק טופל על ידי מספר מוסדות רפואיים, ביניהם שירותי בריאות כללית, מגן דוד אדום (מד"א) ובית החולים הלל יפה. הורי התינוק תבעו את המוסדות הללו על רשלנות, מה שהוביל לתביעה ארוכה. שירותי בריאות כללית ובית החולים הגיעו להסכם פשרה עם ההורים, אך מד"א לא עשו זאת, מה שהוביל לניסוי מלא. בסופו של דבר קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי המוסדות התרשלו והורה לפצות את ההורים. ההורים ומד"א ערערו שניהם על פסק הדין. ההורים חלקו על גובה הפיצוי, ואילו מד"א הלין על הטלת האחריות. השופט י' עמית פירט את האירועים שהובילו למות התינוק ואת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעקבותיו. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הנזיקין והחבות התקבל במידה רבה. נמצא כי מד"א לא עמד בסטנדרט הטיפול המצופה מהם, אך השופטים בחרו שלא להתערב בממצאי העובדות והמהימנות של בית המשפט המחוזי. כתוצאה מכך, מד"א חויב ב-20% מהחבות, שהסתכמו בעיצום כספי משמעותי יחד עם חיובים נוספים. למרות הסתייגויות מסוימות מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, נדחו הערעורים בשל שיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי בחלוקת האחריות. השופט י' עמית הדגיש את היעדר הפשרה המצערת בין ההורים למד"א, שהייתה יכולה למנוע מאבק משפטי ממושך. השופט מ' מזוז והשופט י' אלרון הסכימו עם ההחלטה, כאשר השופט י' אלרון הוסיף הבהרה לגבי סף האחריות של מד"א.