ת"צ 11873-09-18

תקציר

פסק הדין דן בתקנות המסדירות את העיון בתיקי בתי המשפט בישראל. על פי התקנות, כל אדם יכול לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט, כל עוד הדבר אינו אסור על פי חוק. על בית המשפט לשקול את ההצדקה לתסקיר, את עניינו של המבקש והצדדים המעורבים ואת סבירות המשאבים הנדרשים לבדיקה. על המבקש להגיש בקשה מנומקת, שתתקבל כל עוד לא יציג המתנגד נימוק ממשי, קונקרטי וכבד משקל לדחייה. במקרה זה, המבקש ביקש לעיין במסמכים מתיק כדי להשתמש בהם בהתדיינות נוספת עם אחד הצדדים המעורבים. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה משום שהיא אינה מנומקת דיה, אין מניעה חוקית לכך, והמבקש פועל בחוסר תום לב תוך ניסיון לעקוף את ההליכים הרגילים. עם זאת, בית המשפט מצא כי די בנימוקיו של המבקש, מה גם שזכות העיון היא נגזרת של עקרון פומביות הדיונים, שהוא בעל מעמד חוקתי. בנוסף, הסברה של המבקשת כי התסקיר נחוץ לצורך התדיינות משפטית אחרת הוא בדרך כלל מספיק, והיא אינה נדרשת להסביר את התועלת המדויקת של חוות הדעת. בית המשפט התייחס גם לטענת המשיב כי היה על המבקש להגיש את הבקשה לעיון חוזר בהליך הנוסף וכי הבקשה הנוכחית היא ניסיון לעקוף את ההחלטות שם. בית המשפט קבע, כי התקנות אינן אוסרות על הגשת בקשה לעיון חוזר בדרך זו וכי די היה בהסברו של המבקש לצורך במסמכים, מבלי לעבור את ההליך הנוסף. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי אופי המקרה הוא פומבי, והנתונים שיימסרו למבקש יהיו מוגנים בחובת סודיות. בשל כך, ובהתחשב באינטרס של המבקש לשמור על מידע עסקי, הבקשה לעיון חוזר התקבלה, בהתחשב בכך שהמשיב לא סיפק נימוקים כבדי משקל לדחייה. המשיב חויב לשאת בהוצאותיו של המבקש, בסך 3,000 ₪.