בג"צ 1907/19

תקציר

העותרים ביקשו כי בית המשפט יורה למשיבים להמשיך בהליכים הפליליים נגד המשיב 6 ולא לקבל את הסדר הטיעון שלו, שכלל כתב אישום מתוקן. כתב האישום המקורי האשים אותו בין היתר באונס במרמה, אך השופטים הציעו לתקן אותו לקבלה במרמה, לאור קשיים ראייתיים. פרקליטות המדינה החליטה להמשיך בהסדר טיעון, שהעותרים התנגדו לו. לטענתם, ההחלטה הייתה בלתי מוסמכת, בלתי סבירה ושגויה, והפרה את כללי הצדק הטבעי. עם זאת, טענו המשיבים כי אל לו לבית המשפט להתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה בהליך הפלילי. בית המשפט הסכים עם המשיבים ודחה את העתירה, תוך שהוא מדגיש את היקפה המצומצם מאוד של הביקורת השיפוטית בעניינים אלה. השתלשלות האירועים שהובילה להחלטה, שהתאפיינה באי-הבנות מסוימות, לא הייתה מספקת, אך אין בה כדי להצדיק את ביטול החלטת הפרקליטות לאשר את הסדר הטיעון. לפיכך, העתירה נדחתה, והבקשה לצו ביניים ירדה לטמיון. פסק הדין היה אמור להימסר לבית המשפט המחוזי המטפל בתיק.