ת"צ 37820-08-23

תקציר

במקרה דנן התייחס בית המשפט לבקשה לתביעה ייצוגית שעניינה הפרות לכאורה של תקנות הנגישות על ידי עסק של המשיבה, שהתמקדה בעיקר בהיעדר הצהרת נגישות באתר האינטרנט שלה. ההחלטה הדגישה את חשיבותן של תובענות ייצוגיות ככלי משפטי לחיזוק הציות להוראות החוק, במיוחד במקרים בהם חסרה כדאיות כלכלית לתביעות פרטניות. עם זאת, היא גם הדגישה את הצורך בזהירות ובתום לב בשימוש בפעולות כאלה, במיוחד נגד עסקים קטנים או יחידים עם הפרות חוק קלות. בית המשפט ציין כי הליקויים המדוברים, כגון אי פרסום הצהרת נגישות, תוקנו לאחר הגשת הבקשה לאישור, והדגיש כי התקשרות מוקדמת יותר עם המשיב הייתה יכולה למנוע את הצורך בהליכים משפטיים. בנוסף, נקבע כי המשיבה אינה מחויבת על פי דין להעסיק רכז נגישות, דבר המערער עילה זו לתביעה. בהתאם לכך, הומלץ למבקש לוודא התחייבויות בטרם ימשיך כדין. בית המשפט החליט על שכר סמלי ושכר טרחת עורך דין בשל אי הגשת בקשה מקדמית למשיב ועיסוק מיותר בתביעות מסוימות. לבסוף, הן הבקשה לאישור והן התביעה האישית נדחו, כאשר המשיבה הסכימה לתרום לטובת קמפיין להנגשת אתרים, ולא נדרשו הודעות נוספות כדי להימנע מעלויות מיותרות.