עת"מ 389/10

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה ומורה למשיב להנפיק לעותרים 5-3 היתרי שהייה זמניים בישראל, בהתאם לסעיף 3א(1) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, לתקופה של שנה מיום מתן פסק הדין, ובלבד שאביהם שוהה בישראל כדין. זאת כדי למנוע את פרידתם מאביהם המשמורן. בית המשפט מצא את החלטת המשיב לדחות את בקשת העותרים 5-3 לקבלת אשרות שהייה ארעיות בלתי סבירה, שכן היא סתרה את לשונו החד-משמעית של החוק ואת תכליתו החקיקתית, הותירה את הקטינים ללא כל מעמד, ולא הגשימה את עקרון טובת הילד. כן חויב המשיב לשלם לעותרים הוצאות בסך 6,000 ₪.