עפ"ת 2087-03-16

תקציר

הערעור, שהוגש על ידי עו"ד ניר ביטרן שהורשע בשורה של עבירות תעבורה בהן נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה בזמן פסילה, נדחה. שופט הערעור הסכים עם החלטת בית משפט קמא, ולא מצא עילה להתערב בקביעות המהימנות ובממצאים העובדתיים שלו. יש לציין כי בית המשפט דחה את טענותיו של סלעד כי לא ניתן היה להשתמש באופנוע הקשור לעבירות בשל מצבו וכי הוא נפגע בתקופה הרלוונטית, ומצא את טענותיו סותרות ובלתי נתמכות בראיות. יתר על כן, בית המשפט אישר את קבילות ראיית לוחית הרישוי, אישר את חוקיות תפיסתה ודחה את הטענה כי גילויה המאוחר במהלך המשפט הפריע להגנה. השופט אישר גם את תחולתה של חזקת הבעלות, הגורסת כי בעל רכב המעורב בעבירת תנועה נחשב לנהג אלא אם הוכח אחרת. הרשעתו של סלט לא התבססה רק על חזקה זו, אלא גם על הודאתו שלו עצמו בחקירה ובמשפט, מהן עולה כי נהג באופנוע. באשר לגזר הדין, שקל השופט את הנסיבות, לרבות עברו התעבורתי של המערער ואת הסיכונים הנשקפים ממהירותו המופרזת, ומצא כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה הולם. לפיכך, הערעור נדחה במלואו, וגזר הדין המקורי נותר על כנו. פסק דין זה ניתן בנוכחות המערערים ובאי כוחם, בהודעה שניתנה ביום 13.9.2016.