ת"א 11953-05-19

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה העיקרית ודוחה את התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע. השופט פוסק לטובת התובעים, קבוצת רוכשי דירות, ומורה לנתבע, יזם נדל"ן, לשלם להם פיצוי בגין איחור במסירת הדירות. הדירות נמסרו באיחור, והנתבעת כבר שילמה לחלק מהרוכשים פיצוי בגין חלק מתקופת האיחור. עם זאת, התובעים טענו כי השיהוי חרג מהתקופה שבגינה שולם הפיצוי, לרבות 76 ימים שבהם צו בית משפט הקפיא את ההליכים. הנתבעת טענה כי העיכוב נגרם בשל גורמים שאינם בשליטתה, לרבות קריסת הקבלן והקפאת הבנייה בהוראת בית המשפט. השופט מצא כי הנתבעת לא ביצעה בדיקת נאותות מספקת טרם התקשרותה עם הקבלן וכי קריסתו הכלכלית של הקבלן, כמו גם צו בית המשפט שנבע מכך, היו נסיבות שבשליטת הנתבעת. משכך, קבעה השופטת כי על הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין כל תקופת האיחור, לרבות 76 הימים, כפי שנקבע בחוק המכר (דירות). סכום הפיצוי מחושב על בסיס דמי השכירות המתאימים כפול 1.5, על פי החוק, עבור כל יום איחור, בסך 2,476,556 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. בנוסף, דחתה השופטת את תביעתה שכנגד של הנתבעת, בה נטען כי חלק מהתובעים הפרו הסכמי פשרה. כמו כן נפסק לתובעים החזר שכר טרחתם, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪, שישולמו על ידי הנתבעת. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, ולאחר מכן ייגרמו להם הפרשי הצמדה וריבית.