ת"א 59163-03-18

תקציר

מדובר בסכסוך נדל"ני על פרויקט פיתוח נדל"ן גדול ביפו. הפטריארך היווני-קתולי היה הבעלים של חלקה 11, שהכילה 11 דירות ו-2 חנויות, והשכיר אותה לטאלי יפו. טללי יפו השכירה אז את הנכס בשכירות משנה לחברת פרויקט יפת מתוך כוונה לפתח את האתר. עם זאת, הפרויקט לא התקדם בשל בעיות עם חלקת אדמה אחרת, חלקה 12, אשר היה הכרחי לפיתוח. חלקה 12 הייתה בבעלות הפטריארך הארמני והוחכרה למספר גורמים, כולל מדינת ישראל. חברת פרויקט יפת לא רכשה את זכות החכירה של המדינה בחלקה 12, שהייתה תנאי מוקדם לפיתוח. הדבר הוביל לשורה של סכסוכים משפטיים בנוגע לבעלות על חלקה 11. חברת פרויקט יפת טענה כי טללי יפו לא שילמה עבור הזכויות בחלקה 11 ולכן יש לרשום אותן על שם חברת פרויקט יפת, מה שקרה בסופו של דבר בשנת 2015. בתוך כך טענו טלאלי יפו ונציגה אבו מאנה כי חברת פרויקט יפת הטעתה אותם בנוגע למצבה הכלכלי, מה שמנע בתורו את הצלחת פרויקט הפיתוח. הם עתרו לבטל את פסק הדין מ-2015, אך נדחו. פסק הדין הנוכחי, שניתן בשנת 2021, פסק גם נגד טענתם של טלאלי יפו ואבו מנה, וקבע כי ראיותיהם אינן מספיקות, וכי פסק הדין משנת 2013, שנתן תוקף להסכם גישור בין הצדדים, צריך לעמוד על כנו. השופט גם הורה לתובעים לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע.