ת"א 337/92

תקציר

הנתבע פתח חשבון וקיבל אשראי מהבנק התובע, ולאחר מכן ביקש וקיבל הלוואה נוספת. הנתבעים חתמו על כתב ערבות להבטחת חובו של הנתבע, בו צוין במפורש כי הוא אינו מוגבל בסכומו. יתרת החוב, כולל ריבית, עומדת על כ-557,501.77 ₪. הנתבעים טענו כי הם ערבים רק להלוואה ספציפית וכי אחריותם פקעה לאחר פטירת הערב המנוח, אולם בית המשפט קבע אחרת. הנתבעת הראשונה, בהיותה אשת החייב, ידעה במידה מסוימת על עסקי בעלה ועל טיב ערבותה, ולכן תביעתה נדחתה. הנתבעת השנייה, אמו של החייב, הייתה אישה מבוגרת שלא ידעה קרוא וכתוב ולא הבינה על הערבות עליה היא חותמת. בית המשפט מצא כי היה על הבנק להבהיר לה את תנאי הערבות ולבטל את אחריותה. לנתבע השלישי, בהיותו עזבונו של ערב המנוח, לא הייתה כל התחייבות כלפי הבנק בגין חובות שנצברו לאחר מותו, שכן הערבות לא הייתה חוזה משוכלל ולא ניתן להטיל על העיזבון אחריות בגין התחייבות שפג תוקפה. לפיכך, נדחתה התביעה נגד הנתבעים השני והשלישי, והבנק חויב בהוצאות משפטם. הבנק זכה בסכום הנתבע הראשון, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 24/10/96.