בש"פ 4273/98

תקציר

הכרעת הדין בעניינה של אופירה דגן נסובה סביב ההחלטה לעצור את המערער, העומד בפני אישומים רבים בגין איומים, הפחדה והטרדה של גרושתו. העבירות בוצעו על פני תקופה של כשלושה חודשים וכוללות אלימות מילולית, הטרדה טלפונית, קללות, גידופים ואיומים חוזרים ונשנים ברצח. הסנגור טען כי מעשים אלה אינם מסוכנים כשלעצמם ואינם כרוכים באלימות פיזית, ועל כן מעצר עד תום ההליכים יהווה פגיעה מופרזת בזכותו של המערער לחירות. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, והדגיש כי איומים והטרדות הן עבירות חמורות המכילות את כוונת העבריין ומהוות סיכון ממשי להסלמה. כן נלקחה בחשבון התנהגותו של המערער בעבר, לרבות מעשים דומים קודמים והפרות של צווי בית משפט. בית המשפט ציין כי המערער אינו אדם נורמטיבי והפגין דפוס התנהגות אובססיבי ומאיים כלפי גרושתו. כמו כן, נשקלה לאחרונה התופעה של סיכון נשים על ידי בעליהן והצורך להגן על נשים פגיעות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערער נצטווה להישאר במעצר עד תום ההליכים. החלטה זו התקבלה כדי לשים בראש סדר העדיפויות את ביטחונו של האדם המאוים ולהעביר מסר על חומרת מעשים אלה.