ת"א 67558-02-20

תקציר

פסק הדין דן בנטל ההוכחה בתביעת שטר, הרובץ על החייב, ולא על בעל השטר. אלא אם כן החייב יכול להוכיח אחרת, חזקה על שטר שיצא מחזקתו כאילו נמסר כדין וללא תנאי. בית המשפט גם מסביר כי רשות לחתום בשם אדם אחר יכולה להינתן במפורש או במשתמע, ואינה חייבת להיות בכתב. אישור זה יכול להינתן גם לאחר מעשה. במקרה זה, השופט מצדד בתובעת וקובע כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להפריך את החזקה לטובת התובעת. טענת הנתבעת כי חתימתה זויפה או לא מורשית אינה משכנעת, מה גם שהיא לא הציגה כל ראיה התומכת בטענותיה, כגון רישומי פנקס השיקים שלה או שיקים בחתימתה שלה. כמו כן, השופטת סבורה כי אין זה סביר שהנתבעת תאפשר לבעלה להשתמש בצ'קים שלה, אך לאחר מכן תטען לזיוף כאשר הצ'ק המדובר הוצג בפני התובעת. בנוסף, התנהגותו של הנתבע לאחר גילוי הזיוף הנטען התאפיינה בחוסר מעש ובשתיקה, אינה מעידה על תום לב. השופטת מגיעה למסקנה כי הנתבעת אישרה לבעלה, דרור, למסור את השיק לתובע, גם אם לא נחתם על ידה, ולכן דוחה את ההתנגדות לביצוע השטר. הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובע, שכר טרחת עורך דין ו-25,000 ₪ נוספים, אותם ניתן להוסיף לחוב נשוא התיק.