רע"פ 1142/22

תקציר

בפסק הדין שלפנינו ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר קיבל קודם לכן ערעור על הרשעתו וגזר דינו על ידי בית משפט השלום בחדרה. המבקש הואשם תחילה בעבירות הקשורות לגניבה חקלאית, ובפרט לגניבת אבוקדו, יחד עם שלושה נאשמים נוספים. כתבי האישום פירטו את פעילותם העבריינית, שכללה תכנון מובנה והסגת גבול לפרדסים כדי לגנוב כמויות גדולות של אבוקדו, תוך גרימת נזק רב לרכוש. בעוד בית משפט השלום הדגיש את חומרת העבירות המאורגנות, תוך הדגשת השפעתן על הקהילה החקלאית, וגזר על המבקש 18 חודשי מאסר, בית המשפט המחוזי הכיר בכך שהיקף הנזק המיוחס ספציפית למבקש עשוי היה להיות מוגזם ולהביא לקיצור עונשו ל-15 חודשים. המבקש טען כי עונשו צריך להיות דומה לעונשו של נאשם אחר שקיבל עבודות שירות, תוך ציון עיוותי דין פוטנציאליים והצעת מספר סוגיות משפטיות רחבות בנוגע לחפיפה בין גזרי הדין. עם זאת, פסק הדין הבהיר כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת רק לעתים רחוקות, אלא אם קיימת שאלה משפטית עמוקה או חריגה משמעותית ממנהגי הענישה המקובלים – אף אחד מהתנאים לא התקיים כאן. בית המשפט הדגיש את חומרת הגניבות החקלאיות ואת הצורך בענישה מחמירה, וקבע כי מעשיו של המבקש, שהתאפיינו בכוונה תחילה ובזלזול בעבודת הזולת, מצדיקים את העונש שהוטל. ערכאת הערעור לא מצאה כל הצדקה לטענות המבקש, ואישרה את ההגינות וההתאמה של העונש ביחס לאמות המידה המשפטיות המקובלות, וסיימה בדחיית הבקשה לערעור נוסף, יחד עם כל בקשה למאסר על תנאי.