בע"מ 5389/23

תקציר

השופט דחה את בקשת רשות הערעור על סמך תקדימים משפטיים מבוססים. הבקשה, שהיא למעשה גלגול שלישי של ערעור, תינתן רק במקרים חריגים כדי למנוע עיוות דין או כדי לדון בשאלות עקרוניות. השופט קבע כי בקשה זו היא עניינית ואינה מעוררת שאלות עקרוניות, וגם אין חשש לעיוות דין. עוד הדגישה השופטת כי ההליך הראוי לערעור על פסק דין בהסכמה – שהמבקש טוען כי הסכים לו בפגם – הוא באמצעות תביעה נפרדת, ולא באמצעות ערעור. עוד מצאה השופטת כי טענות המבקש חסרות שחר, שכן המבקש אכן נכח בייצוג במהלך הדיונים הרלוונטיים. עוד ציינה השופטת כי המבקש לא הגיש ראיות מכריעות שהיו יכולות לתמוך בטענותיו, ובפרט בעמדת עורך הדין שייצג אותו במהלך הדיונים. לבסוף ציינה השופטת כי ערעורים על קביעות לפי סעיף 79א לחוק מתקבלים רק במקרים חריגים, ומקרה זה אינו עומד בקריטריון זה. על יסוד שיקולים אלה דחה השופט את בקשת רשות הערעור לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי.